Clear-PEP

בסך הכול גוש של בוץ
שלומית באומן בראיון ייחודי אודות החומר הקרמי

החומר הקרמי הוא רבגוני ומופיע במגוון רחב של יישומים אמנותיים, פונקציונאליים, ארכיטקטוניים וטכניים.
שלומית באומן היא אמנית/ מעצבת קרמיקה, מרצה לעיצוב קרמי ב-HIT – מכון טכנולוגי חולון ואוצרת עצמאית. בימים אלו היא עובדת על אוצרות תערוכת הביאנאלה השישית לקרמיקה ישראלית, אשר תוצג במוזיאון א"י, תל אביב, בראשית 2011. בימים אלו היא מסיימת את לימודי התואר השני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, טכניון. בראיון ייחודי היא מספרת על החומר מנקודת מבטה ובוחנת אותו בהקשר תרבותי וטכנולוגי.

החומר קרמי
קרמיקה היא סוג של אדמה בשם חרסית השייכת למשפחת המינראלים. זו משפחה של חומרים המצויים בטבע כמרבצים טבעיים שנוצרו כתוצאה של פעילות ותהליכים גיאולוגים רבי שנים. החרסית לסוגיה מהווה חומר גלם מרכזי בתערובתו של החומר הקרמי. לחרסית מספר מופעים שבבסיסם יסוד האלומיניום (Al). באופן כללי, החומר הקראמי משלב בין תחמוצת האלומינה (Al2O3) לבין הסיליקה (צורן,SiO2) יוצרת הזכוכית. השילוב ביניהם מאפשר מגוון של תכונות כמו: עמידות בשחיקה, פלסטיות, התרכבות כימית, התקשות במהלך השריפה לקראת התוצר הסופי, עמידות גבוהה בתנאי מזג אויר ועוד. לשני יסודות אלו מצטרפים מינראלים נוספים המאפשרים מגוון רחב של תכונות  דוגמת צבעוניות, אופי פני שטח, חוזק ועוד.
המאפיין המשמעותי של חומרי הקרמיקה הוא עמידותם בפני טמפרטורות גבוהות של שריפה (950-1700 מעלות צלסיוס). מרבית החומרים האורגאניים אינם עומדים בחום זה.

נקודות ציון היסטוריות משמעותיות בהתפתחות העיצוב הקרמי
קשה להקיף בראיון קצר התפתחות היסטורית בת אלפי שנים. אולם חשוב לומר בעניין זה שקרמיקה, כמו כל חומר אחר, היא תוצר של הקשר היסטורי, תרבותי, גיאוגרפי ויכולת טכנולוגית. מעניין מאוד להסתכל על עיצוב קרמי במקומות שונים בעולם ולבחון כיצד התפתחו מסורות אלו על ציר הזמן, בהתאמה לתכונות סוגי החרסית במרבצים השונים, ומיקומם הגיאוגרפי.

הסינים הם הראשונים שפיתחו טכנולוגיות משוכללות לייצור ושריפת קרמיקה. במזרח אסיה (סין יפן, קוריאה) התפתחו מסורות מפוארות של ייצור ועיצוב קרמיקה שהיוו חלק אינטגראלי הן מחיי היום יום, והן מהתרבות הגבוהה של שושלות המלוכה והמוזיאונים. העושר הרב של התרבות הקרמית במזרח אסיה התבטא לדוגמא בעובדה, כי רק ביפן יש 120 סוגים שונים של קדרות מסורתית. מכאן שקשה לאפיין את העושר הזה בתמצות. אולם, חשוב להבין את עומקה התרבותי והיקפה הרחב של מסורת זו.

באירופה התחולל שינוי משמעותי במאה ה-16, בה  גבר יבוא של סחורות וידע מהמזרח למערב, במיוחד מסין, ואשר השפיע על שיטות הייצור. לדוגמא, הקרמיקה שידועה היום כסגנון ה"Delft" ההולנדי המסורתי, המשלבת גוף קרמי לבן בשילוב עיטור כחול. תרבות זו התפתחה כתוצר ישיר של ניסיונות חיקוי הפורצלן הסיני המיובא, אשר השתמש בטכנולוגיה שהייתה ידועה במזרח עוד שנים רבות קודם לכן. ה-"Delft" הצליח להתבסס כסגנון בפני עצמו במאה ה- 17 בהולנד.

נקודת ציון היסטורית משמעותית נוספת היא כמובן המהפכה התעשייתית. בהקשר זה חשוב לציין את מפעל 
ווג'ווד (Wedgwood) הבריטי, אשר נוסד בשנת 1759. מפעל "וודג'ווד" מסמל את המעבר ממיומנות ידנית לפס הייצור ובכך השפיע על התחום, מתוך מחשבה חדשה על תהליכי הייצור וכלכלת הסחורות. לעומת הגישה התעשייתית, חשוב לציין את קבוצת "Arts and crafts" ובראשה ויליאם מוריס (William Morris). קבוצת יוצרים זו, התנגדה לתהליך התעשייתי וביקשה לשמר מומחיות ומיומנויות ידניות מצד אחד, ותפיסה חברתית שוויונית כאנטי תזה לניצול הקפיטליסטי מצד שני, כחלק מתפיסתם של היחסים בין היוצר לתוצר ולחברה. חשובה מאוד השפעתו של הבאוהאוס והשינויים המערכתיים שהתחוללו באקדמיות עם התבססותו של תחום העיצוב במונחים מודרניסטים בתודעתנו כפי שאנחנו מבינים אותו היום. תהליך זה, השפיע באופן משמעותי על העיצוב הקרמי במחצית השנייה של המאה ה-20.

"אני חושבת שאנו עדיין לא מבינים מספיק את תוצאותיה של הגלובליזציה והשפעתה על המעבר של תעשיות מקומיות רבות לטובת אזורי סחר חופשי". בטווח הקצר התוצאה של תהליך זה היא סגירת מפעלי קרמיקה רבים באזורים "חלשים" בעולם מבחינה כלכלית. בישראל למשל, מפעל נעמן נסגר ב-1996 ובכך חתם תהליך של סגירת 12 מפעלים תעשייתיים של קרמיקה ישראלית. הגלובליזציה יצרה מצב חדש בו נוצרה מחיקה של זהות מקומית לטובת שפה גלובלית וריחוק גיאוגרפי רב בין המעצב לפס הייצור.

Naaman.jpg
צילומים ממפעל נעמן הסגור I צילום: אילן עמיחי

היום, בעקבות המחקר והפיתוח של הננוטכנולוגיה, אנו נמצאים בפתחו של שינוי טכנולוגי חדש ומשמעותי - שבמרכזו פיתוחם של חומרים מרוכבים, חדשים וחכמים. אלו יוצרים שילובים מתקדמים בין חומר בכלל למדיה דיגיטלית. החרסית הקרמית ממשיכה להיות בעלת תפקיד משמעותי בפיתוחים חדשים אלו, בנוסף להשתלבותה בשדות מחקר רבים ומגוונים כמו חקר החלל, תעופה, רפואה, תעשייה ועוד.

טכנולוגיות ייצור מסורתיות לצד חדשניות
"המונחים המשמשים אותי להתבוננות על תמורות טכנולוגיות הם מונחים של שפת התרבות. גם טכנולוגיה היא חלק מתרבות משקפת אותה ומכוננת אותה. באופן אישי אני מתבוננת על ההיבט התרבותי בכל תופעה. אין הבדל מהותי בעיני בין צלחת במטבח ואובייקט במוזיאון. המיקום של שני החפצים הללו הוא תוצר של ההירארכיה שלהם בשדה התרבות. מעניין אותי להסתכל על זה מהצד כחוקרת" אומרת באומן. מאז המהפכה התעשייתית התחולל שינוי מהותי בתחום העיצוב הקרמי.

הקדרות איבדה את תפקידה כתעשייה והאובניים הפכו לכלי שבאמצעותו ניתן לפתח שפה אישית וייחודית כמטרה בפני עצמה. היום, קדר צריך סיבה טובה להמשיך במסורת של Mass Production, לקדרות השימושית יש את חובת ההוכחה למשמעות של קיומה. אנו חיים בעולם שבו בכל סופרמרקט אפשר להשיג כוס קראמית בכמה שקלים, ולעיתים אפילו כוסות סבירות בהחלט.
בעבודת האובניים, תהליך העשייה הוא מרתק ולפעמים חזק יותר מהתוצר הסופי. לכן, איזון בין התהליך לתוצאה דורש רמת מומחיות גבוהה והבנה אינטגראלית של ערכים אמנותיים ועיצוביים כאחד, זוהי עבודה בתוך עולם מורכב חושי ותבוני.

תפיסת הזמן שלנו, שהשתנתה בעקבות המהפכה הדיגיטאלית, גורמת לנו לאבד סבלנות מהר מאוד. "כשאני עובדת מול המחשב אני מאבדת סבלנות אם אני צריכה לחכות לו יותר מעשר שניות. הקרמיקה מאפשרת אלטרנטיבה אחרת. זהו חומר שהתהליכים בו איטיים ואנושיים", אומרת באומן ומוסיפה "כשאני בסטודיו יש לי סבלנות אין סופית ואני נכנסת לממד זמן אחר, איטי באופן שמתאים לי".

המדיה דיגיטאלית ודפוס החשיבה המטפורית בהם ה"ייצוג" תופס את מקומה של ה"ממשות" דחקו מתוך הזירה של התכנון והעיצוב סדנאות חומרים רבות. אנחנו נמצאים בתקופת מעבר מאובייקט סטאטי לדינמי, אשר מכוננת דפוסי חשיבה חדשים על התרבות החומרית. גם מבחינת הצורה, חווית השימוש וגם מבחינת הייצוג. דוגמא מעניינת לכך היא העבודה "Ming" של נועם בר יוחאי (HIT – מכון טכנולוגי חולון)

עבודה זו מעלה לדיון את המעבר ממסורתי למדומה, את שאלת הייצוג של דימויים בתוך מאגר הזיכרון התרבותי שלנו ואת היחסים בין סטאטיות לדינמיות. ("מינג" היא שושלת קיסרים סינים שמלכו בסין בין המאות ה-14-17. בתקופה זו התפתחה קרמיקה מסורתית בעלת איכויות יוצאות דופן)

Ming.jpg
שני כדים, שושלת מינג, סין

  
ציפוי וגימור של קליפות קרמיות
הגימור לחומר הקראמי מתבצע בד"כ כשכבה של גלזורה, העשויה מתערובת המבוססת חומרים יוצרי זכוכית המכילים סיליקה, Si02. במקרים רבים המרכיב המרכזי של תערובת הגלזורה יהיה קוורץ המכיל סיליקה, בכמות גדולה בתוספת מינרלים נוספים המאפשרים שליטה על התוצאה הרצויה. הגלזורה, עוברת עם החומר את שלבי השריפה, מתרכבת אל גוף החומר באופן כימי, מתכווצת יחד איתו ומעניקה את הגימור הסופי כמו צבע, ברק, מרקם, אטימות, עמידות בפני קרינת UV, עמידות במים ועוד.

היום יש אפשרויות מגוונות של עבודה עם ציפויים נוספים, כמו שילובי חומרים קרים שונים ותהליכים שפותחו במקור בשדות חומריים אחרים, כמו לדוגמא אלקטרוליזה, שפותחה לצורך טיפול וגימור של מתכות, או ציפויים בחומרים פלסטיים דוגמת גומי, סיליקון וכו'. כל אלו מאפשרים מחשבה חדשה של שילובי חומרים, המעניקה אפשרויות שימוש חדשות ויוצרת התייחסות טכנולוגית ותרבותית חדשה תוך כדי יצירת מעברים מרתקים בין ניגודים כמו רכות וקשיחות, חום וקור ועוד.

הגלזורות נחשבו בעבר כמומחיות של כל סטודיו וסטודיו. בתעשייה, קיים מבחר של תערובות מוכנות, אך כמו בכל תחום, ברגע שיש לך ידע אתה יכול לשפר את התוצאה באופן מדויק יותר.המחשבה על מומחיות חומרית בהקשר של פיתוח גלזורות חדשות ושל עיצוב קרמי בכלל, מזהה שני צירים עיקריים: ציר המומחיות, המאפשר דיוק בתוצאה הנובעת מיכולת ושליטה חומרית (לעיתים עד כדי טרחנות), וישנה החשיבה העיצובית, כהתבוננות רפלקטיבית. הרבה פעמים הם באים אחד על חשבון השני. החוכמה, היא לאזן בין השניים.

שיתוף פעולה עם התעשייה
היחסים בין מעצבים לתעשייה הם חשובים מאוד ולצערי בישראל קיימים באופן מצומצם ביותר. מפעלים גדולים כמו מפעל הפורצלן הגרמני החשוב רוזנטל או המפעל הפיני ארביה , מעודדים עיצוב של סדרות קטנות לצד הסדרות התעשייתיות הגדולות. יחסים אלו מניבים אובייקטים מעניינים במיוחד שלא היה ניתן לייצרם בתנאי סטודיו – אלא רק בתמיכת המפעל.

Fastמתוך-הסדרהStudio-Line-ש.jpg
"Fast", מתוך הסדרה "Studio Line" של חברת רוזנטל

הקשר בין מעצבים לתעשיית הקרמיקה בישראל היה פורה מאוד עד מחצית שנות ה-90 של המאה ה-20. מעצבים מיוזמתם יכולים לחדש את הקשר עם התעשייה שנותרה. למשל, נגב קרמיקה מחזיקים במדפסת אריחים מפותחת המאפשרת הדפסה של כל תמונה על גבי האריחים הקראמיים. מקום כזה מהווה חממה למפגש עם אדריכלים ומעצבים ויכול לפתח מחשבה חדשה על מעטפות של מבנים באמצעות דימויים מודפסים באריחים קרמיים.

כמעצבים בתעשייה, אנו ניצבים בפני מתח תמידי במקומות שבהם מתאפשרת התערבות אישית בתוך פס הייצור ההמוני. בהקשר של היחסים בין מעצבים לתעשייה, שתי התערוכות  "Fragiles"
ו-"The Object Factory, Art of Industrial Ceramics" מדגישות את המתח בין היכולות התעשייתיות לאפשרויות של ה-one off. ניכר בתערוכות אלו השימוש בטכנולוגיות מתקדמות תוך כדי חיפוש מחודש של ההגדרה מהו עיצוב קרמי.

Vira-Mitrichenka.jpg
Vira Mitrichenka, מתוך התערוכה"Fragiles"

Kjell-Rylander.jpg
Kjell Rylander
"The Object Factory, Art of Industrial Ceramics"
אוצר: מארק צצולה, מוזיאון גארדינר, טורונטו, קנדה, 2008

יישומים חדשניים בחומר
הנדסת חומרים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות המתפתחות במעבדות המחקר של תעשיות כמו חקר החלל בנאס"א, תעשיות ביטחוניות, תעשיות רכב, תעבורה, אנרגיה ורפואה, מפתחות תוצרים המפעפעים לעולמם של מעצבים בכלל ומעצבים קרמיים לעניינינו. למידע נוסף אודות פיתוחים אלו
הנה כמה דוגמאות של התקנים ומחקרים שהחומר הקרמי הוא חלק אינטגראלי מהמחר והפיתוח שלהם:

קרמיקה פייזואלקטרית- התקנים פייזואלקטריים הם התקנים המבוססים על מערכות מוליכות למחצה, המשמשים לדוגמא בתעשיית האלקטרוניקה דוגמת מנועי מכוניות, טלפונים סלולאריים, מגברים להשמעת מוסיקה, "Gadgets" למיניהם, וכדומה. קרמיקה במקור היא חומר קשה, אך היום ניתן לשלוט במצב צבירתה, ובתכונות המוליכות החשמלית שלה. בנוסף, התקנים בעלי רכיבים קרמיים מוליכים למחצה הם אמינים ומדויקים מאוד.
 
ביו- קראמיקס (Bio-Ceramics) – שילוב של חומרים קראמיים בתעשיית השיקום והרפואה. החומר הקרמי משתלב טוב בגוף ועמיד בפני שחיקה. לדוגמא, פיתוח תותבות למיניהן בשילוב עם חומרים קראמיים חדישים המשמש תחליף לעצם הירך. החומר משתלב בגוף, ולא רק כתותב. חומר קראמי משמש  כיום גם כחומר ריפוי בזכות רכיבי הסידן הקיימים בו. אלו מאפשרים איחוי מסוים של עצמות. תחומים שונים של שיקום דנטאלי מבוססים על חומרים קראמיים וכדומה.  למידע נוסף

Bio-Ceramics.jpg


"Shape Memory - "Shape Memory Ceramics הוא כינוי לחומרים המשתנים בהתאם לתנאי סביבתם. למשל שינוי בטמפרטורה, תנאי לחץ וכדומה. מבחינת החומרים הקראמיים החדשים. כיום נעשים מחקרים וניסיונות להגמשת החומר בעיקר בתחום הסיבים, ומשם לטקסטילים קראמיים המשמשים לייצורם של בגדים חסיני אש ועוד.. הרעיון העומד מאחורי חומר מרוכב הוא שילוב תכונות ממספר חומרים. וכך, למתכות (תחמוצות) תפקיד של גמישות וזיכרון ואילו לקרמיקה עמידות תרמית גבוהה ועמידות בפני שחיקה.

Ceramic-fabrics.jpg
בדים קרמים של חברת 3M. הוצגו במסגרת התערוכה
"The Object Factory, Art of Industrial Ceramics"
אוצר: מארק צצולה, מוזיאון גארדינר, טורונטו, קנדה, 2008

אחד המופעים של תחמוצת האלומינה (Al2O3) הוא הקורונדום. קורונדום הוא אחד החומרים החזקים ביותר (שני אחרי היהלום), המאפשר עמידות בשחיקה וחוזק משמעותי של התוצר. טמפרטורת התכתו עולה על 2000 מעלות צלסיוס. הקורונדום משמש כחומר גלם לייצור אבני משחזת, סכינים מיוחדות ועוד.  היתרון הבולט של החומר הינו האפשרות לעיבוד דק מאוד תוך כדי שמירה על חוזק רב. כיום, החומר נגיש למעצבים וקרמיקאים.

Corundum.jpg
2 מערכות המעוצבות בחומר קורונדום. מארק צצולה, Modus Design

Kyocera.jpg
סכינים קרמיות, חברתKyocera . הסכינים הוצגו במסגרת התערוכה
"The Object Factory, Art of Industrial Ceramics"
אוצר: מארק צצולה, מוזיאון גארדינר, טורונטו, קנדה, 2008


ננוטכנולוגיה- פיתוחם של חומרי ננו-טכנולוגיה עומדים היום בחזית הטכנולוגיה. הננוטכנולוגיה מאפשרת מניפולציות בקנה מידה קטן מאוד של אטומים ומולקולות (ננו=ננס). המידה מתייחסת לחלק ה- 10-9 של המטר, כלומר, ביליונית המטר. לצורך המחשה, החלק ה-30,000 של קוטר שערת אדם אחת. היום עדיין קשה לנו לתפוס איך פעילות בקנה מידה כל כך קטן ישנה באופן משמעותי את חיינו. טכנולוגיה זו מעוררת עניין רב המתבטא בהשקעה עולמית (ציבורית ופרטית) במחקר ופיתוח ננו טכנולוגי המגיעים לסכומים חסרי תקדים.
לחרסית הקרמית יש תפקיד חשוב גם בתחום מחקר זה. לדוגמא, מצורף איור המדמה פיתוח ננו טכנולוגי של חומר קרמי לתעשייה, המאפשר חיסכון רב בפליטת CO2 בתהליך ההתרכבות הכימית שלו במהלך השריפה. חומר חדש זה מאפשר הקטנה משמעותית של צריכת אנרגיה, הנחשבת לגורם המזהם ביותר בתהליכי הייצור של תעשיית הקרמיקה. 

NanoCeramics.jpg
פיתוח של חומר קרמי לפי עקרונות הננוטכנולוגיה. למידע נוסף


כמעצבים, נראה לנו כי המדפסת התלת ממדית, השילוב בין העולם התעשייתי לדיגיטלי, היא שינוי משמעותי המשפיע על החשיבה העיצובית. אכן, נראה כי פיתוח מדפסת תלת ממדית מחומר קרמי תשנה משמעותית את השפה הצורנית של האובייקט הקרמי התעשייתי ותשחרר אותו מכבלי התבנית שלו. בנוסף, ההשפעות העתידיות של השילוב בין ננוטכנולוגיה וקרמיקה יהיו כנראה פיתוח חומרים שיאפשרו רמת דיוק ושליטה מרביים, מעבר מאובייקט קרמי סטאטי לאובייקט קרמי דינמי, שילובים בין אובייקטים קרמיים למדיה דיגיטאלית ועוד.

חשיבה סביבתית
כשאנו חושבים באופן מקיים על קרמיקה, עיקר הזיהום הסביבתי נמצא בחשיפה לחומרים רעילים, בתהליך הייצור וצביעת האובייקט הקראמי. לכן, יש לשים לב במיוחד למניעת ניקוז חומרים רעילים למי התהום ומניעת חשיפת המעצב, היצרן או היוצר לחומרים אלו. בנוסף, האנרגיה המושקעת בהפעלת התנורים הפועלים בטמפרטורות גבוהות מאוד, ושחרור כמות גדולה של CO2 וגזים רעילים המתרחש במהלך השריפה. חשוב לומר שמודעות הינה מילת המפתח לשמירה על תהליכי ייצור מקיימים. אין צורך בטכנולוגיה יקרה או מתוחכמת לשם כך. יש צורך בהכרת החומרים ומרכיביהם, והבנה מה המשמעות של העבודה השוטפת איתם. דרכים אפשריות להעלאת המודעות לנושא המקיים והבריאותי כוללות דגש רב יותר על הפרדת החומרים השונים, יצירת סביבת עבודה בחללים מאווררים יותר, מניעת ספיגה של החומרים הרעילים לגוף ע"י מסיכות וכפפות הגנה ועוד.

יתרונם של התוצרים הקראמים, הוא שאינם רעילים לסביבה, ועמידים לאורך זמן.
חשיבה מקיימת מביאה גם לשינוי בדפוסים שלנו ביחס לכלים איתם אנו משתמשים באופן יומיומי. דוגמא לכך היא פרויקט עם חשיבה מקיימת שפותח על ידי Leonardo Bonanni במעבדות של MIT. מכונה זו, מייצרת כלי אוכל לסביבה הביתית בהתאם לצורך, לכמות ולצורה. השימוש בחומר הגלם המשמש ליצירת כלי האוכל במרחב הביתי הוא רב פעמי, ובעזרת המכונה מייצרים את כלי הבית הנחוצים. לאחר השימוש בכלים, הם הופכים מחדש לחומר גלם. פיתוח זה הוא תוצאה של חשיבה על "מחזור החיים" הכולל של האובייקט, ולא רק על שימושו וצורתו.

הקשר תרבותי
לכל חומר יש הקשרים תרבותיים והיסטוריים. מכיוון שאנו משוחחות על חומר שיש לו כ-7000 שנה של פעילות תרבותית, הקשרים אלו רבים, מורכבים ומסועפים היסטורית, תרבותית וגיאוגרפית. הבנת ההקשר התרבותי הרחב של שדה הפעילות הקרמית חשוב מאוד ולעיתים אנו נוטים לשכוח זאת. כשאנו באים לייצר אובייקט קרמי, ישנם היבטים שיש לתת עליהם את הדעת- מהי הצורה הכי נכונה להעברת המסר של הפרויקט? האם הופעתו החומרית נכונה?  עלינו להבין שכל פעולה שאנו עושים הינה בעלת קונטקסט מסוים.
שינויים תרבותיים ניתן לראות דרך שינויים בתוכניות הלימוד של האקדמיות לעיצוב. לדוגמא, במקומות רבים בעולם מרכזיותו של דפוס החשיבה הדיגיטלי, כלומר המדמה, תפסה את מקומן של סדנאות החומרים הממשיות. היום סדנאות החומרים זוכות לעדנה מחודשת. באקדמיות רבות בעולם סדנאות הקרמיקה הופכות להיות חלק אינטגראלי מסדנאות העיצוב התעשייתי. כיום, מעצבים רבים וחשובים "מגלים" את החומר הקרמי ומייצרים סדרות סמי תעשייתיות רבות משמעות. בין מעצבים אלו ניתן לציין את Ettore Sottsass
 Hella Jongerius , Jaime Hayon ועוד רבים אחרים. החומר הקרמי הפך לזירה מרתקת בה ניתן מרחב לדיון תרבותי משוחרר המגלם בתוכו אמירה אישית. הקליפה הקרמית ממשיכה לגלם את התפקיד של נשאית ה- ד.נ.א התרבותי של התקופה, דרכה ניתן להעביר מסרים בשפה עכשווית.

הסדנא לעיצוב קרמי, הפקולטה לעיצוב HIT, מכון טכנולוגי חולון
הפעילות בסדנא לעיצוב קרמי בפקולטה לעיצוב של HIT, עוסקת בפיתוח מוצרים המגדירים מחדש חווית שימוש, חוויה חומרית וניתוח תרבותי. מעצבי קרמיקה יוצרים סדרות קטנות בשיטות תעשייתיות למחצה ומתמודדים מצד אחד עם חשיבה חליפית לתוצרי הגלובליזציה בצורת יבוא זול, ומצד שני מורכבות רעיונית של העולם הפוסט מודרני ופוסט תעשייתי.

צחי-מילת.jpg
קומקום, צחי מילת I הפקולטה לעיצוב, HIT

העבודות בסדנא לעיצוב קרמי, נעשות מתוך ההקשר הרחב של תרבות חומרית בכלל, תוך ניסוח ייחודו של העיצוב הקרמי בפרט. עיצוב על התפר בין מסורתי ועכשווי, Low Tech ו- High Tech, עיצוב קראפט ואמנות. הסטודנטים בסדנא לעיצוב קרמי חווים מפגש עם האובייקט הקרמי, תוך שילוב של ביטוי אישי עם שיטות עבודה תעשייתיות ומחקר חומרי.

Lo--Res-Vase--אילה-בוגאי.jpg
"Lo- Res Vase", אילה בוגאי I הפקולטה לעיצוב, HIT

עידו-ברוכין.jpg
אגרטל, עידו ברוכין, חומר קרמי ובלון I הפקולטה לעיצוב, HIT

לסיכום
כיום החרסית הקרמית משתתפת בהרבה תוצרי פיתוח חדשים ומוכיחה יכולות מגוונות מאוד. יש לציין שחומר זה מצליח להתחדש לאורך כל ההיסטוריה. מה שלפעמים מתיישן זוהי תפיסתנו. החרסית ממשיכה להיות חלק אינטגראלי מההגדרות וההקשרים החדשים שנבנים בתרבות החומרית שלנו. החומר הקרמי תמיד מצליח להתאים את עצמו לתמורות התרבותיות השונות המתרחשות על ציר הזמן. לחומר הקרמי יש ממד זמן אחר. אנושי. הוא מזמין מעבר של דגש מהתוצאה לתהליך. לכן, העיצוב בחומר הקרמי באופן לא מכאני מייצר מנעד עצום של פעילות ניסיונית ומחקרית.

עד שהחומר לא עבר את תהליך השריפה הוא "רברסבילי" (הפיך), לאחר השריפה לא ניתן להחזירו אחורה. עם זאת, המשך הפיתוח של החומר הוא אינסופי. תמיד אפשר להמשיך ולעבד את החומר במניפולציות שונות גם אחרי שעבר את נקודת ה"אל חזור". החל מחיתוכי לייזר, התזות חול, טבילה בחומצות, גריסה, כבישה ועוד. זהו עולם מגוון מאוד שיש לבוא אליו בגישה פתוחה ויצירתית המשלבת תכנון מצד אחד והרבה מאוד חופש מצד שני. חשוב מאוד לא לשכוח, אחרי הכול, זהו רק גוש של בוץ.


עריכה I לירון דן
תמונות I אתרי החברות

Tenebit תנאי שימוש | לדף הבית | English כל הזכויות שמורות | ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון ©2007