Emotional Materials סיקור ההרצאה של אפרת פרידלנד בכנס Future Design של "בית ונוי"

ביום שישי, ה-9 בספטמבר 2011 נערך כנס Future Design, בנושא עיצוב עתידני, שיזם והפיק מגזין "בית ונוי".
הכנס דן בשאלות הבוערות שעולות כיום בעולם העיצוב והאדריכלות: כיצד ייראו מבנים בעתיד?
אילו חומרים ישמשו את עולם העיצוב? אילו טכנולוגיות יעמדו לרשותינו?
בכנס השתתף, בין השאר, האדריכל היפני Sou Fujimoto, הנודע בתפיסה אדריכלית פורצת דרך אשר שואבת השראה מהטבע ומכונה על ידו "עתיד פרימיטיבי".
אפרת פרידלנד, אשר ניהלה את הקמתה של ספריית החומרים iMatter, של מוזיאון העיצוב חולון, הרצתה אף היא בכנס.
בהרצאתה "חומרים אמוציונליים - מקומם בעיצוב המחר" דנה אפרת בחומרים של עולם המחר ובהתפתחויות טכנולוגיות שונות, ובפרט, כהגדרתה: כיצד עולם החומר פוגש את עולם הרגש. זאת, תוך הצגה של דוגמאות רבות ומרתקות של חומרים וטכנולוגיות.
לאלו מכם שלא זכו להגיע ולשמוע, מובאת לפניכם סקירה קצרה של ההרצאה:

אבחנה ראשונה נעשתה בנוגע לפרקי הזמן שעוברים בין התפתחות טכנולוגית אחת לשניה. במאה הקודמת, היה ניתן לדבר על חומרי העתיד היות שבין המצאה אחת לזו שאחריה עברו אי אילו שנים. אולם כיום, עבר, הווה ועתיד מתערבבים ונדמה כי החומר העתידי נמצא כבר מעבר לפינה. ניתן לבחון, בהקשר זה, את המדפסת התלת-מימדית. לפני עשור, מעטים שמעו על טכנולוגיה זו, וכיום כבר ניתן להדפיס גבס, פולימרים, מתכות, זכוכית וחומרים קרמיים, ולא רחוק היום בו נראה מדפסת תלת-מימדית בכל בית.

בהמשך, הוצגה מגמה בולטת בשנים האחרונות בתחום החומר, העיצוב והאדריכלות, והיא שילוב הרגש בעשייה זו.
מה היא המשמעות, אם כן, של השילוב בין עולם החומר לעולם הרגש? אילו תרומות חיבור זה יביא איתו? האם הוא יכול להתקיים, ואם כן, כיצד?

אחת התשובות לכך היא ש"המשתמש" (האדם) הפך להיות נקודת הפוקוס בתהליך העיצוב, ונמצא במרכז יחסי הגומלין עם האובייקט. המעצבים שואלים את עצמם: מה המשתמש ירגיש כשהוא יגע באובייקט? איך המשתמש יפתח את המחשב הנייד? כיצד יחוש כשידרוך על השטיח?

במאה ה-20 התרחשה מהפכת הפלסטיק. תגלית נפלאה: הנפט הינו חומר גלם זמין וטבעי, וניתן היה לייצר ממנו שלל מוצרים במחירים נמוכים. בקליט, PVC, אקריל, ניילון ועוד מיושמים בכל מוצר וחלל.
אך התוצאות לא איחרו להגיע. יצרנים בתעשייה עשו שימוש רב בחומרים הפלסטיים וזיהמו את הסביבה, האוויר והמים.
בתחילת המאה ה-21 העמיקה התובנה בנוגע למפגעי הפלסטיק. היצרנים החלו לחפש אלטרנטיבות בדמות חומרים שיכולים להתכלות. החל שימוש נרחב בחומרים כמו עמילן תירס, עמילן תפו"א, בקטריות, סוכר וכו', מתוך מודעות סביבתית וחשיבה ירוקה.
החיפוש אחר חומרי הגלם שיהוו תחליף לפולימרים ויהיו ידידותיים לסביבה ומעוררי רגש הניבו כמה פיתוחים מרתקים בעולם החומר.

חומרים מתחדשים | Bio-based material
על מנת שחומר יהיה "ירוק" לא קיים הכרח שהוא יתכלה. ניתן לעשות שימוש בחומרים מסורתיים הידידותיים לסביבה, אלו הם חומרים המופקים ממקורות טבעיים בעלי יכולת התחדשות (במבוק, קוקוס, צלולוזה, פשתן, שומן צמחי ואצות).
Injection Molded Cork - חומר טבעי, עמיד במים, המורכב משעם גרוס וחומרים תרמופלסטיים. עץ השעם גדל בפורטוגל ובספרד, השימוש הוא למעשה בקליפה של העץ, שמתחדשת לאחר קילופה. החומר משלב את היתרון של מגע השעם עם תהליכי ייצור של פלסטיק: ניתן להזרקה, יציקה וכו'.

Vestamid Terra - חומר העשוי ממאה אחוז חומרים מתחדשים. למשל, מצאו שיטה להפוך שמן קיק לחומר פולימרי, שמתנהג כמו פוליאמיד-ניילון ועמיד בטמפרטורה של 130^OC.

Arboform - הליגנין הינו חומר מן הצומח, המופק בתהליך ייצור נייר/עץ, ושני לצלולוזה בפולימרים הטבעיים הנפוצים ביותר. החברה מזקקת את הליגנין ומערבבת אותו עם סיבים טבעיים (פשתן, קנביס וכו') ליצירת תערובת הניתנת להזרקה בתהליך פשוט. באופן זה, לדוגמה, ניתן להזריק כיסוי למכשיר נייד במגע דמוי עץ.

חומרים ממוחזרים | Recycled materials
Kollamat - חומר מרוכב עשוי מעור ממוחזר גרוס, בשילוב עם ביו-פולימרים. התהליך שומר על תכונות העור (ריח, שיטות עיבוד וכו') מחד, אך מאפשר יצירה של עורות בתהליך של יציקה, בשונה מהחומר המסורתי שמגיע ביריעות.

חומרי בידוד וחומרים קלי משקל | Lightweight & insulation material
לוחות כוורת - לוחות קלי משקל המשמשים לבניה טרומית ואף נמצאים בשימוש אצל יצרני מכוניות. החומר קל ועל כן עלויות השינוע מוזלות, דבר שגורם לחומר להיחשב "ירוק".

חומרים מוקצפים - כיום ניתן למצוא מתכות, זכוכית, חומרים פלסטיים וחומרים קרמיים בצורתם המוקצפת. באופן זה, החומר שומר על ייחודו, אך היתרון הוא שבתהליך הייצור עושים פחות שימוש במסת חומר.

חומרי בידוד שונים המהווים אלטרנטיבה לצמר סלעים ולספוגי הפוליאוריתן הנפוצים והמזיקים:
Aero-Gel - חומר שבמקור יועד לצורכי בידוד בתעשיית החלל. החומר עשוי 98 אחוז אוויר והשאר סיליקון.
Eco-Vative - חומר בידוד תרמי עשוי מכותנה שרוססה בתרחיץ של פטרייה. החומר לא פולט רעלים, ויתכלה לאחר הטמנה באדמה.

חומרים משני צורה | Altering the form of material
Stent מתכתי - עשוי מניטינול (תרכובת של טיטניום+ניקל). הקפיץ חוזר לצורתו המקורית, לאחר מתיחה, בעקבות השפעה של טמפרטורה.
Pure moss - קצף פוליאוריתן. לחומר תחושה רכה של דריכה על טחב והוא שומר על טביעת כף הרגל.
כוחות נוספים שאפשר להפעיל על חומרים: שינוי בעזרת זרם חשמלי (זכוכיות שמשתנות בין שקיפות מוחלטת לאטימות). שינוי באמצעות הפעלת לחץ על החומר ויצירת מתח חשמלי (חומרים פייזו-אלקטריים).

טכנולוגיות ייצור ברות-קיימא | Sustainable productions processes
בקטגוריה זו, הדגש הוא לא על החומרים או על מחזור החומרים, אלא על תהליך הייצור עצמו.
IMD - In Mold Decoration - טכנולוגיה של יצירת דוגמה גרפית על מוצר, שבעבר יושמה במספר שלבים ובטכנולוגיות ייצור שונות (יצירת הרכיב, צביעה, הטבעת לוגו) מיוצרת כיום ב-IMD. בתהליך זה השקף הדקורטיבי מוחדר לאובייקט כבר בתהליך ההזרקה. תהליך זה מבטא יישום של חשיבה ברת-קיימא.

שתי שיטות חדשניות בעיבוד מתכת:
ניפוח במים- אוסקר זיטה, מעצב פולני צעיר, ייצר פריסה של שרפרף אותה ריתך בשוליים, והעבירה תהליך של ניפוח במים. כך יצר שרפרף מנופח עשוי מתכת.
MIM - Metal Injection Molding - במקום להתחיל את תהליך הייצור בגוש של מתכת, ובכך לאבד כמויות של חומר בתהליך העיבוד, משלבים אבקת חומר מתכתי עם חומרים אחרים, ליצירת תערובת המיועדת ליציקה או הזרקה. טכנולוגיה מתקדמת זו ידידותית לסביבה משום שהיא חוסכת בחומר.

ניצול טכנולוגיות מתקדמות | Emotionalizing technology
נשאלת השאלה, למשל, כיצד אפשר לייצר טעויות או להשתמש בטכנולוגיה באופן ייחודי, בתוך פס ייצור סדרתי. גישה זו מתבססת על למידה והיכרות עם טכנולוגיות מתקדמות, ובתוך כך היכולת "לנצל" אותן ולהשתמש בהן בתהליך העיצוב.
אמילי קריין - מעצבת טקסטיל, עושה שימוש בחומרים כמו גליצרין וסוכרים, הלקוחים מעולם הגסטרונומיה המולקולרית, לייצור טקסטילים.

Dirk van der kooij - "אינסוף" - זרוע רובוטית יוצרת סקיצה של כסא באמצעות טכנולוגיית CNC ושיחול של זרזיף פלסטיק. אמנם הייצור הוא סדרתי, אבל כל פריט הוא One off.

לקינוח, בחצי השני של ההרצאה, הביאה אפרת שני מקרי בוחן לפרוייקטים שעשתה: דוגמאות לשימוש ברגש בעיצוב מוצר ושימוש ברגש בעיצוב חלל, האחד במסגרת עבודתה ב-Designaffairs, והשני בשיתוף עם רפאל נבות ומשרד ENIA Architects.
אפרת פרידנלנד הצטרפה ב-2011 ל-Designaffairs Group, אחת מסוכנויות העיצוב התעשייתי המובילות בעולם, במטרה שתנהל את תחום החומרים והטכנולוגיות, ממטה החברה אשר במינכן, גרמניה.
חומרים שהציגה אפרת בהרצאתה ניתן למצוא בספריית החומרים iMatter, של מוזיאון העיצוב חולון.