אדמה

גן ללא אדמה: צמחים ועיצוב פרמטרי (חלק א')
שיחה עם ערן זרחי, בוגר טרי של מחלקה לעיצוב תעשייתי ומצטיין הדיקן בפקולטה לעיצוב HIT , 2018

"גן ללא אדמה" חלק א': צמחים ועיצוב פרמטרי
שיחה עם ערן זרחי, בוגר טרי של המחלקה לעיצוב תעשייתי ומצטיין הדיקן בפקולטה לעיצוב, מכון טכנולוגי חולון
HIT

מאת: אפרת ברק, מנהלת פרויקטים, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן

עם סוף השנה האקדמית, הגיע הזמן לביקורים בהגשות ובתערוכות הבוגרים של מחלקות העיצוב השונות, השנה הצטרפנו למחלקה לעיצוב תעשייתי ב-HIT. מתוך הפרויקטים שראינו בחרנו 3 פרויקטים מעניינים במיוחד המדגימים עשייה עיצובית-חומרית יוצאת דופן, תוך חיבור אל המגמות העכשוויות המשלבות מחקר ועבודה רב-תחומית.
_____________


פנינו לאותם סטודנטים וסטודנטיות נבחרים בכדי לגלות קצת יותר על הפרויקטים שלהם ועל מחשבותיהם לעתיד.
לפניכם שיחה עם ערן זרחי על פרויקט הגמר שלו, "גן ללא אדמה" (בהנחיית גלינה ארבלי):
_____________

שלום ערן, נעים להכיר!
פרויקט הגמר שלך משלב מחקר בכמה תחומים; יש בו צמחים, יש בו חמר ויש בו גם תכנון ממוחשב.
ספר לנו קצת על הרקע לפרויקט:

בפרויקט הגמר הצגתי טכנולוגיה לגידול צמחים על קרמיקה, בלי אדמה. זה חלק מפרויקט רחב יותר שאני מתעסק בו בערך משנה ב' של הלימודים, במהלכו בדקתי המון סוגים של חומרים: לבד (Felt), מיקרופייבר, בטון, סוגים של חרסיות ועוד כל מיני. ניסיתי גם לגדל צמחים בלי מים, בלי חומר בכלל, על אדים. כל הזמן בתוך השאלה של איך אני מייצר לצמחים בית חדש לגדול בו. מחבר בין הצמחים לאנשים, או להיפך.


נראה שאתה די אוהב צמחים. מה הקשר שלך לעולם הזה?
אני אוהב לטייל, להסתכל וללמוד. אנשים טסים לחו"ל אז הם הולכים למוזיאון, לתערוכות, להופעות - אני תמיד הולך גם לגן הבוטני של העיר. באירופה זאת תרבות חזקה ומבוססת כבר מאות שנים אז הגנים הבוטניים שם מאוד מעניינים, יש צמחים בני מאות שנים שאת כבר רואה את הזקנה עליהם ויש מגוון עצום, אז תמיד אני מסתובב שם.
הייתה לי את האהבה הזאת מאז שאני ילד, אבל בשנים האחרונות היא משתנה ומתחברת לתחומי עניין חדשים שיש לי - ואיכשהו ממשיכה איתם למקומות חדשים - כמו הפרויקט הזה.


מבט-על של אחד האובייקטים מפרויקט הגמר של ערן. ניתן לראות את הצמחים בהיקף החיצוני של הכלי והמים בתוכו. צילום: ערן זרחי


אז בוא נלך קצת אחורה: אמרת שהתחלת את הפרויקט בשנה ב', זה היה כחלק מהלימודים או כפרויקט עצמאי?
בשנה ב' התחלתי את המחקר על שימוש בחבלים בתור בסיס לצמחים, זה היה באחד מקורסי הסטודיו ומשם כבר המשיך להתגלגל בחופשיות. יצא שהתעסקתי כל פעם ברעיון קצת אחר בכמה קורסים ואת רוב הדברים עשיתי בלי קשר ללימודים: לבד בבית בניתי משהו, ניסיתי והמשכתי הלאה ובדרך אספתי מסקנות.

איך בעצם זה עובר לפרויקט גמר? מה הייתה ההחלטה?
ההחלטה לאו דווקא נבעה מתוך המחקר הזה אלא משיקול יותר רחב:
עצרתי לחשוב מה אני רוצה לקבל מפרויקט הגמר ועשיתי רשימה של פרויקטים ודברים שאני רוצה להתעסק בהם. היה שם עיצוב פרמטרי שהיה ברור לי שאני רוצה בפרויקט וראיתי שזה מתחבר לי לעיסוק בצמחים, במקביל היה פרויקט של תבניות שגם עניין אותי מאוד. הסתכלתי על הדברים יחד וראיתי שהפרויקט הזה מאפשר לי לעסוק בשלושת הדברים האלה, אז לשם הלכתי.

יש אצלנו סמינר פרויקט גמר (בסמסטר א' של שנה ד') שנותן הכנה לפרויקט. כשהסתכלתי אחר כך על הסמינר ראיתי שהשקופית הראשונה במצגת שעשיתי בו הייתה משולש שכתוב בו: פיתוח תבנית - עיצוב פרמטרי - טכנולוגיה. זה מצחיק כי הפרויקט השתנה כמה וכמה פעמים במהלך הדרך, אבל איכשהו בסוף הוא חזר להיות בדיוק שלושת הדברים שהצבתי לעצמי בהתחלה בצורה שבכלל לא תיארתי שככה היא תהיה.

מעולה
זה נחמד, כן 


מבט על אפשרויות שונות במבנה הפאטרן. שרטוט ממוחשב. צילום מסך: ערן זרחי

בעצם הצמחים לא נמצאים *בתוך* אף אחד מהכלים שעיצבת, נכון?
נכון, הכול עובד הפוך. הטכנולוגיה הזאת מתבססת על החיבור בין המבנה, החומר והצמחים עצמם. ממלאים את הכלי במים והחומר משחרר אותם באופן איטי אל פני השטח של הכלי, שגם הם מעוצבים באופן מיוחד כדי להחזיק את הזרעים וגם את הצמחים עצמם.
בתחילת הדרך היה מחקר לכל מיני סוגים של אובייקטים, אבל בסוף התמקדתי בכאלה שיש בהם מיכל מרכזי למים, והצמחים צומחים ישירות עליהם. יש משהו בפשטות הזאת שעובד מכל הכיוונים: יותר נוח לפתח אותה, נוח לייצר אותה, נוח להשתמש בה.

לאילו סוגים של צמחים הטכנולוגיה מתאימה?
צמחים שבסביבות הטבעיות שלהם חיים באזורים לחים, ביערות גשם, ליד נחלים. זה המון סוגים של צמחים, שרכים למשל, סחלבים, אזובים.



מימין: מודל מוקדם מתוך תהליך העבודה ועליו צומחים שרכים. משמאל: סחלב המתאים גם הוא לגידול על האובייקטים. צילומים: ערן זרחי

על מה הם צומחים בטבע?
על סלעים, עצים או צמחים אחרים. מעטם כן צומחים באדמה, אבל מה שחשוב אצל הצמחים האלה הוא בעצם סביבה לחה אבל לא רטובה.
לדוגמה שרכים - חלקם צומחים באדמה, אבל הם גם יודעים לצמוח על משטחי סלע. אפילו בארץ יש נחלים שאפשר לראות מאחורי המפלים שבהם קיר סלע מלא בשרכים. באופן טבעי הם גם לא צריכים הרבה אור אז זה מתאים מאוד לתוך הבית. הסביבה הזאת שפיתחתי – האריחים והאובייקטים העומדים - ממש דומה לקיר של המפל ומתאימה לשימוש ביתי וגם ציבורי.

ומה הטכנולוגיה שלך מציעה בעצם?
היום במשתלות שותלים את הצמחים האלה בתוך אדמה וזה ממש לא אידיאלי. הרבה פעמים אנשים קונים למשל סחלב, שמגיע בעציץ והוא מת בתוך לא הרבה זמן. זה בגלל שבעציץ השורשים שלו יושבים במים, לפעמים אפילו כמה ימים, ובגלל זה הם נרקבים. התכנון של העציץ לא מתאים לסוג כזה של צמח.

במקום זה - הכלי השולחני שעיצבתי בפרויקט, מציע לקשור עליו סחלב ולמלא מים בפנים; הסחלב יקבל כל הזמן לחות מהכלי, אבל יהיה לו גם תמיד אוויר, זה די פשוט. היה לי חשוב לייצר בפרויקט הזה איזון בין כמה קל יהיה למשתמש לטפל בצרכים של הצמח ובין הטכנולוגיה של הכלי שמתאימה לצרכים של הצמח, ואני חושב שהצלחתי להגיע לזה.

דרך אגב, עוד דבר נחמד שקורה כשהשורשים נמצאים בצד החיצוני של הכלי זה שהם מתחילים ללכת עם הגיאומטריה המתמטית של הקרמיקה. יש לי צמח של "בת-שבע" שאני מגדל בבית ונמצא ליד אחד הכלים, לפני כמה ימים צילמתי משהו שמתחיל לקרות: הוא כנראה הרגיש את הלחות של הקרמיקה ושלח עמוד שורש שהתחיל להתפתח עליו ולעקוב אחרי הדוגמה המתמטית. מעניין מה יקרה עם זה.



תקריב של שורשי צמח "בת-שבע" אשר החלו להתפתח על כלי הקרמיקה. צילום: ערן זרחי

אחד הדברים שהיו מאוד מעניינים בהגשה של הפרויקט זאת הגיאומטריה שייצרת כדי לתפוס את הזרעים והצמחים על הכלים, הפאטרן הייחודי שמכסה את כל האובייקטים. ספר קצת על זה
זה עוד פרויקט בתוך הפרויקט. הבנתי די מוקדם שאני צריך לייצר פני שטח מורכבים ושילבתי את זה עם הרצון שלי להתחיל ללמוד ולעבוד בעיצוב פרמטרי.
התחלתי לעבוד על גראסהופר ובמשך תקופה מאוד ארוכה חקרתי, חיפשתי קודים ובניתי קודים (קוראים לזה 'סקריפט' בשפה של התוכנה). הקודים בעצם בנויים בצורה שדי דומה למעגלים חשמליים שמחברים, מנתקים ומשנים והם מעצבים את הצורה.

כשחשבת על הפאטרנים האלה, היה איזה מקור השראה? הצורות מגיעות ממשהו שאתה מכיר?
לא. מה שמעניין אותי בגישה של עיצוב פרמטרי ואחד הדברים שמשך אותי לשם מלכתחילה, זה שזה עובד הפוך.
בדרך כלל כשאנחנו באים לעצב צורה זה יוצא מהקופסה במוח שראתה את הצורה הזאת איפשהו מתישהו. כשאני משתמש בכלי פרמטרי, שבו אני לא לגמרי שולט בצורה אלא אני מחפש דרכו, זה כבר מאפשר לחצות את הדמיון ומשם לאט-לאט להגיע לאיזה עולם מוזר של אובייקטים שלא יכולת לדמיין לבד.

אז בעצם אתה נותן לתוכנה להחליט?
אני בונה את מערכת הצרכים של הפרויקט ונותן לתוכנה הוראות מה היא צריכה לעשות (ולא איך), אני לא יודע מה בדיוק היא תעשה ואני מכוון ומדייק תוך כדי העבודה. אני מתכנן תהליך והתוצאה (במקרה הזה הצורה) היא תוצר שלו.



מתוך העבודה בתוכנה. מימין הקוד, משמאל הפאטרן שהוא מייצר. צילום מסך: ערן זרחי

מעניין
כן, זה ממש משנה את כל תפיסת העיצוב שיש עכשיו, זה עובד הפוך לגמרי. לדעתי עולם העיצוב נמצא מאחורי עולם האדריכלות באופן משמעותי בתחום הזה.
אני חושב שאחד המחסומים העיקריים שקיימים היום בעיצוב זאת התבנית. זאת אומרת - הקושי בייצור המוני של צורות כל כך מורכבות שהן די אופייניות לעיצוב הפרמטרי, זה משהו שעדיין אין לו פתרון. מדפסות התלת מימד שאולי היו יכולות להביא את הפתרון לזה עדיין לא משמשות לייצור המוני, למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות. אולי יום אחד כשהן יחליפו את התבניות התכנון הפרמטרי יתחזק גם בתחומים האלה.

דרך אגב – בפרויקט הזה השתמשתי בעיצוב פרמטרי למטרה מסוימת, פאטרן תלת מימדי שיתפוס את הזרעים, אבל אפשר להשתמש בזה גם כדי לחשב עומסים, שימוש חסכוני בחומר וכדומה, התוכנה כבר תייצר את הצורה לפי הבקשות. ההזדמנויות שהתחום הזה יפתח בעתיד הן מאוד גדולות ביחס לכלי התכנון שיש לנו היום.

אתה יכול להסביר קצת על הבחירות של הפאטרנים ועל התכנון שלהם?
הקוד בתוכנה הוא בעצם מתמטיקה של צורה, כלומר הוא בונה פאטרן מתמטי. יש בערך 17 סוגים של פטראנים מתמטיים, כשמכל אחד מהם אפשר להוציא אינסוף גרסאות.
אני יכול למשל לצייר קו קטן בתוך אחד מהאלמנטים בפאטרן בתוכנה ואז לעשות על הקו הזה מניפולציות בתוך הקוד, שישנו כבר את כל הפאטרן השלם. בדרך הזאת אחרי שבניתי כבר פאטרן אחד, אני יכול לייצר לו אינסוף ורסיות שונות.
דוגמה טובה לזה יש באריח קיר שעשיתי בפרויקט, שם בעזרת הקווים של הפאטרן הצלחתי לעשות מניפולציה על משטח שטוח ולהפוך אותו לתלת מימדי. יש לו עכשיו חלק שבולט כמעט סנטימטר, כדי שיהיה אפשר לתפוס את הזרעים על המשטח כשהוא תלוי על הקיר.

דבר נחמד שגיליתי בהמשך על הפאטרן הזה היה שהוא התחיל גם להחזיק מים. יום אחד קמתי בבוקר אחרי שמילאתי את הכלי בלילה וגיליתי שכל הפאטרן מלא בטיפות. זה כבר פותח את הרבה אפשרויות לשימושים אחרים.



תקריבים של הפאטרן: מימין - טיפות המים שהצטברו בתוך הפאטרן הקרמי. משמאל - זרעים לפני נביטה. צילומים: ערן זרחי

התכנון והתוצאה הפיסית. מימין שרטוט תלת מימדי של הפאטרן בתוכנה. משמאל הפאטרן המוכן בקרמיקה. צילומים: ערן זרחי.


להמשך השיחה עם ערן
לחצו כאן>>>

_____________
את הפרויקט של ערן ופרויקטים נוספים תוכלו לראות בתערוכת הבוגרים של מכון טכנולוגי חולון (HIT) עד התאריך 1.8.2018, הופיין 63, חולון לפרטים נוספים>>>

לקריאה על שני פרויקטי הגמר הנבחרים הנוספים לחצו על השמות:
ענבר זניר Leder Scoops>>>
ענת דסיאטסקי B-safe>>>

_____________
לחיפוש חומרים באוסף הספרייה לחצו כאן>>>
*למשתמשים חדשים: השימוש במאגר המידע הינו ללא תשלום, ניתן להרשם בקישור הבא -"הרשמה למשתמשים חדשים"

Tenebit תנאי שימוש | לדף הבית | English כל הזכויות שמורות | ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב חולון ©2007